• Facebook - Grey Circle
  • Pinterest - Grey Circle
  • Instagram - Grey Circle

אם תרצו, אין זו אגדה! על חזון והגשמה.

באוקטובר לקחתי על עצמי לבדוק האם יצירת לוח חזון אכן מקרבת אותנו למטרות שלנו. 

 

נרשמתי לסדנת החזון של רויטל בן ארצי,
הגעתי לסדנה חדורת מטרה; לחקור, לחוות, ולהבין, אחת ולתמיד:

האם לוח חזון אכן עוזר לנו לנסח את המטרות שלנו?

 

האם הויזואליזציה הזו עוזרת לנו לגבש אסטרטגיה להשגתן,

ו… זו כנראה השאלה החשובה ביותר: האם זה מסב לנו אושר?

 

הדבר הנפלא בסדנת חזון הוא היכולת לחבר בין הרגש שבפנים למילים; מצד אחד, ולויזואליה; מצד שני.

 

אנחנו בעצם לוקחות את ג'יבריש המחשבות שלנו, ומתרגמות אותו באמצעות אפיקים יצירתיים.

הכתיבה עושה סדר בבלאגן, התמונות מאפשרות לנו לראות קדימה.

 

בעזרת הכוונתה המדויקת של רויטל, הרגשתי שהצלחתי להתחבר לעצמי מבפנים.
באמצעות שיח ומדיטציה מונחית, הבנתי שהכוח המניע שלי הוא אהבה, והתחושה שאני מעוניינת לחוות ב- 2018 היא של רווחה ונחת. סוג של רוגע או שלווה כללית, הרגשה שהכל "מתקתק", פחות דאגות ויותר חיוכים.

 

חתמנו את שלב המדיטציה במכתב-חזון לעצמנו.
המכתב כלל שאלות מנחות שעזרו להתחבר פנימה.

אחרי כל ההתכווננות מבפנים, המילים פשוט "נשפכו" החוצה.

 

החזון הזה שישב שם בפנים זמן מה מצא את דרכו אל הדף.

המילים הפכו אותו למוחשי.


יש משהו מאוד מזכך בתהליך.

 

את לוח החזון עצמו חילקנו לתחומי חיים.

כל צד בלוח משקף תחום חיים אחר; בריאות, משפחה, קריירה, פנאי ועוד.

 

ביצירת לוח החזון הרגשתי מאוד מפוקסת.

באותו הרגע ידעתי בדיוק מה אני רוצה שיקרה ב- 2018.

ראיתי את התמונות בעיני רוחי; איזה ערכים חשובים לי, מה אני רוצה להדגיש, לחזק, להשיג.

צללתי אל ערימת המגזינים והתחלתי לחתוך ולהדביק את התמונות על הלוח.

 

בשלב הזה נתקלתי בשני אתגרים:

1. התמונות שבמגזינים לא תמיד תאמו אחד לאחד את הערכים והחזון שראיתי בעיני רוחי

2. ממדי התמונות במגזינים לא תמיד תאמו את מידת החשיבות של אותה המטרה

 

חיפשתי תמונות של עיצוב דירה קטנה; טייני האוס טייני פוט-פרינטס, בית מעוצב בסגנון ראסטי-סקנדינבי חמים. פינת עבודה מזמינה. פגישות עסקיות נעימות. משפטי השראה. תמונות שמשקפות בעיני אורח חיים בריא; יוגה, התה של הבוקר, הליכה רגלית, שלווה. גרביים צמריות וחמימות על זוג רגליים ששוכב על ספה מול הנטפליקס, גשם, חתול. הדברים הקטנים שעושים שמח, ובמקביל - הדברים שמתבשלים על אש קטנה יחסית; מחשבה על הורות, טיול לחו"ל, רישיון נהיגה, נופים חדשים.

 

בפועל, יצא שלא את כל התמונות מצאתי.
וגם כשכן, הממדים שלהן לא בהכרח תאמו את ההיררכיה שלהם בחזון שלי. תמונה ענקית של חוף ביוון ותמונה קטנטונת של פינת עבודה. תמונה גדולה של הורים ותינוק מול תמונה קטנה של עיצוב הבית.

 

לכן, החלטתי לקחת את החזון הנפלא שיצרתי בסדנה ולתרגם אותו ללוח פינטרסט.


העושר הויזואלי של הפינטרסט והיכולת "לשלוט" על ההיררכיה של התוכן עזרה לי לייצר לוח מדויק.


כמו-כן, במחשבה שבעצם מדובר בחזון שהוא לא רק שלי אלא גם של הזוג, הזמנתי אותו לנעוץ תמונות משלו בתוך הלוח, באותה מחשבה על תחומי החיים השונים, מה חשוב עבורנו יותר ומה פחות ואיזה מטרות משותפות אנחנו רוצים להשיג ב- 2018.

 

בתום החודש, כשסקרתי את החוויות, את הרשמים, את הלוחות, הבנתי שלמרות התמונה הברורה של היעד, הצעדים להשגתו לא ברורים מאליו. 

 

עם זאת, נדמה שכשהחזון ברור נוספת אש לעשיה. 

 

ה- "למה" מתבהר, וכשישנה בהירות כזו קל יותר להביא אותה לכדי משימות. 

במהלך החודש מילאתי את המחברת באקשן אייטמס ברורים, 

ואני בהחלט מאמינה שזה הרבה בזכות סדנת החזון והתובנות שהגעתי אליהן במהלכה. 

 

האם יצירת לוח חזון הסבה לי אושר?
בהחלט כן!

 

אז איך נראה לוח החזון שלי לשנה הקרובה?

הנה הוא כאן, תמונות חזון נבחרות:

 

 

 

המשימה השניה של אוקטובר היתה "ידיים ירוקות". 

הבטחתי לשתול צמחים בגינה, ואכן עשיתי זאת!

 

הזוג ואני שתלנו לואיזה ומרווה בגינה. 

 

הלואיזה הצמיחה עלים חדשים, 
המרווה שורדת יפה. 

מדד האושר הרקיע שחקים!

הצעד הבא: פטרוזיליה ועלי רוקט. 
ווהו!

 

 

 

את חודש נובמבר אני רוצה להקדיש לנתינה והכרת תודה. 
או במילים אחרות...

הגיע זמן ל- Thanksgiving!

 

בכל הסדרות האמריקאיות נובמבר תמיד סובב סביב חג ההודיה. 
איך לשרוד ארבע ארוחות חג ההודיה בבנות גילמור (מישהו קרא לג'קסון?!), הבאזז סביב פרק חג ההודיה של חברים (מי לא זוכר את ההודו הענקי על הראש של מוניקה או את מכנסי חג ההודיה של ג'ואי?), או אפילו "סלאפסגיבינג" של איך פגשתי את אמא. 

 

החלטתי, כמחווה לטלויזיה האמריקאית האהובה עליי, לזרום עם המומנטום ולהקדיש את החודש לנתינה ולהכרת תודה.

 

איך אעשה זאת?

 

מצד אחד - Thanks

שלושה ימים בשבוע שבהם ארשום באופן מסודר את הכרת התודה שלי;

בכל יום הכרת תודה *אחת* בלבד. זה אומר שעלי יהיה להיות מדויקת.

 

מצד שני - Giving

לאחרונה יצא לי לקרוא הרבה את הדלאי למה,

שאומר שכדי להיות מאושרים עלינו לגרום לאחרים להיות מאושרים.

תיאורית אושר ששווה לחקור לעומק!

ועל כן, גם כאן, שלושה ימים בשבוע אעשה משהו שגורם לסובבים אותי לאושר.

 

הניסוי יערך באופן הזה:

 

ימים א', ג' ו- ה' יוקדשו להכרת תודה.

 

אבדוק מהי המתודה הנוחה ביותר להכרת תודה;

מחברת, או אפליקציה ואם כן - איזו?

אתעד את הרישום ואחלוק איתכן מהם הדברים שעלו במסגרת הכרת התודה.

 

ימים ב', ד' וסופי שבוע יוקדשו לנתינה.

 

אבדוק מי הם האנשים שאני נפגשת איתם בימים הללו,

אתכנן מראש מה אוכל להעניק להם ומה עשוי לשמח אותם.

אבחן את תגובתם למחווה של נתינה ואת תגובתי לתגובתם,
ובסוף החודש אחזור לכאן ואעדכן את תוצאות הניסוי, כמובן :)

 

Thanksgiving, הולכת על זה, ובגדול!

מי מצטרפת אליי?

 

 

 

Please reload

מעודכנת, תמיד!

רוצות לקבל עדכונים לדוא"ל?

הי :) שמי אושרה פחימה-שמש ואני מולטיפוטנציאליסטית!

מה זה אומר?

זה אומר שיש לי מיליון וחמש תחומי עניין ואני לא מהססת לבדוק ולגלות דברים חדשים :) אני מעצבת זהות חזותית, עוסקת בגרפיקה, מתמחה במיתוג; עסקי וגם אישי, מרצה, כותבת המון ותמיד חורשת רעיונות ומחפשת את הפרויקט הבא שלי.

בת 37, גרה בבנימינה, נשואה לעמרי. אופטימית נצחית, מילניאלית גאה, סקרנית מטבעי, גיקית מגניבה שאוהבת לטרוף את העולם עם סכין, מזלג ונימוסי שולחן.

אושר והגשמה מעסיקים אותי בכל יום. אני מאמינה שאושר הוא לא מקרי, אנחנו מעצבים את המציאות שלנו! החלטתי לצאת למסע בעקבות האושר; לחקור אותו, להכנס בו, לבחון אותו ולספר לכם כאן על המיתוסים שנופצו, על התהליך ועל התובנות.

שמחה להכיר אתכם :)

רוצה לשתות איתי קפה בכל בוקר?

הצטרפי לקהילת הפייסבוק שלי :)

מאי 2019

בודקת מה מניע אותנו לפעולה

Please reload

Please reload