• Facebook - Grey Circle
  • Pinterest - Grey Circle
  • Instagram - Grey Circle

אה! ממחשבה למציאות - ראיון עם שלומית לפיד

September 4, 2018

אני עוקבת אחרי שלומית לפיד כבר זמן רב. 
הבלוג שלה, "אה! השראה מעשית" מלווה אותי כבר תקופה ארוכה, ומאפשר לי תובנות קטנות כגדולות והרבה רגעים של אסימונים שנופלים. 

לפני כמה חודשים זכיתי להכיר את שלומית בהרצאה מרתקת על תימחור. 
יצאתי מההרצאה שלה עם כל כך הרבה התנגדויות פנימיות שידעתי שיביאו לתובנות מדהימות ואכן, תוך חודש מההרצאה העסק שלי קיבל תפנית רצינית; בעיקר בזכות הגישה שהשתנתה או... התעצבה למעשה, בזכות התובנות שעלו מההרצאה. 

 

אוגוסט היה חודש של בריאת מציאות, ומאחר ושלומית עוסקת בדיוק בזה, ידעתי שהחיבור כאן נכון. 

שלומית לפיד, ראיון האושר. שנתחיל?

שלום, מי את?


שלומית לפיד.
נשואה לאמיר, אמא לדור, יערי ולירון, ראש הלהקה של טיגר הכלב/נמר.
בעוד רגע בת 47. גרה בפריז.
בעלת הבלוג אה! השראה מעשית.

כרונולוגית, ולא בהכרח סדר חשיבות: אשת שיווק, נל"פיסטית ומאמנת עסקית, מנטורית למאמנים בתחילת דרכם, מרצה. תלמידה. כותבת תמיד.

 

ספרי קצת על עצמך.


הדבר הכי דומיננטי בחיים שלי הם הבנים שלי.
גם מעשית, כמובן, אבל בעיקר תודעתית. הם תמיד במחשבה שלי. קורס ההתפתחות האישית הכי משמעותי בחיי. קיבלתי בדיוק את מה ומי שהייתי צריכה ואני מודה על כך ועליהם כל יום.

 

העבודה היא סוג של מנוחה, והבונוס הוא שמשלמים לי על זה.
בתכלס, העיסוק הכי תובעני שלי הוא כביסה, עם חלטורה קבועה בבישול.

 

יש לי המון רעיונות אבל אין לי את הסבלנות הדרושה להוציא אותם לפועל.
התעסקות בפרטים גורמת לי סבל. למזלי לפעמים דברים כמו קורים מעצמם...

 

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני כותבת.
המחשבות שלי מתועדות בהרבה מאוד מחברות. היום אני כבר יודעת שלכתוב זו הדרך שלי לגרום לדברים לקרות.

 

אני מאוד סומכת על האינטואיציה שלי. לא צריכה להבין כדי לדעת מה טוב לי.
לעתים אני עוד מחפשת סיבות שיסבירו את התחושות שלי, ויעזרו לי להרגיש ולהישמע תבונית בהחלטות שאני רוצה לקבל. אבל ההבנה האמיתית מגיעה אחר כך, אחרי הפעולה, ולא זוכים בה בלי לסמוך על התחושות.

 

מה הוביל אותך לעשות את מה שאת עושה היום?


צירופי מקרים, הזדמנויות והתלהבות. בטח לא תכנית מסודרת.
העשייה המקצועית שלי התרחשה כ"תופעת לוואי" - משהו עניין אותי וזה קרה על הדרך.

בדיעבד, אפשר לחבר את הנקודות ולראות איך בחירות ופעולות שעשיתי הובילו אותי לנקודה מסוימת. אבל עד אז, זה נראה כאילו כוחות היקום חברו להזיז כמה וכמה דברים שונים ובלתי קשורים כדי לפלס לי דרך.

ל NLP הגעתי דרך סמינר של טוני רובינס ברימיני, איטליה.
רציתי לנסוע לחו"ל, נתקלתי בפרסום של הסמינר שתפס אותי, התאריכים התאימו... בקושי שמעתי על NLP ועל רובינס. בקיצור, לא בחירה מושכלת. בסמינר הכרתי נל"פיסטית, שהפכה חברת נפש. היא הלהיבה אותי על NLP והלכתי ללמוד, מתוך סקרנות. עסקתי אז בשיווק ובתוכן, ולא ראיתי את עצמי כמתאימה לעסוק בטיפול, או אימון. כשהעזתי לחשוב שאולי כן, כבר עסקתי בזה בפועל והיתה לי קליניקה פעילה.


עכשיו זה קורה לי שוב.
יש משהו חדש שמעניין אותי, ואני פתוחה לאפשרות שזה ייקח אותי למקומות שעוד אין לי מושג מה הם וישנה את מה שאני עושה. ובעיקר אותי.

 

תובנות משנות חיים שהגעת אליהן בזכות העשייה שלך?
 

המון. כחלק מהעשייה אני כל הזמן לומדת ונחשפת למאמנים אחרים וחומרים חדשים.
לצערי, כבר כמעט לא קורה שאני לומדת משהו חדש לגמרי, שהופך את עולמי. אבל, קורה לפעמים שאני שומעת משהו בפעם המאה, ופתאום מבינה לעומק כיצד המשמעות שלו משתקפת בחיים שלי. זו דרגה אחרת לגמרי של ידיעה. כמו להאמין שכדור הארץ עגול, ואז לצאת לחלל ולראות.


רגע משמעותי כזה קרה לי כשפתאום הבנתי, ממש הבנתי, למה קפיצה קוונטית מתרחשת כשמתמקדים ב-מה אני רוצה ולא ב-איך אשיג את זה.

אני מאמינה לחלוטין שהמחשבות שלי מניעות את מה שקורה לי, אבל עד אז לא הבנתי למה דברים מסוימים פשוט זורמים בקלות ואחרים הולכים כל כך קשה למרות שאני פועלת בדיוק "איך שצריך"...

וזה ההסבר, על קצה המזלג:
כשמתעסקים ב"איך", התוצאות האפשריות מוגבלות ע"י המודע שלנו - מה שאנו יודעים ותופשים כאפשרי. כשעוזבים את ה"איך", ונפתחים למחשבה שדברים יכולים להתרחש בדרכים שאנחנו (עדיין) לא מודעים אליהן, טווח האפשרויות גדל משמעותית.  

הנחת היסוד הראשונה של ה NLP - המפה אינה השטח – אומרת בדיוק את זה, שהאופן שבו אנחנו תופשים את המציאות אינו המציאות. 

ולחשוב שעד גיל 40 האמנתי שאני רואה את הדברים בדיוק כפי שהם...

מה או מי הם מקורות ההשראה שלך?

 

המון דברים מעניינים אותי: התפתחות אישית, כמובן, אבל גם חקר המוח וחקר ביצועים, שיווק, כתיבה ועוד. אני עוקבת בקביעות אחרי שמות מוכרים יותר ופחות, רובם ככולם מחו"ל.

ההשראה מגיעה בדרך כלל כשכמה תכנים בנושאים קרובים פוגשים אותי באותה נקודת זמן ומהמפגש הזה נוצרת סינתזה.


אני מתייחסת להשראה בכבוד רב ומקפידה גם להזין אותה וגם לתת לה זמן ומקום להתהוות, באופן קבוע.
 

מה לדעתך הוא המפתח להצלחה?
 

ישנם הרבה סוגים של הצלחה ויותר מדרך אחת להשיג כל סוג.
לכן, לדעתי חשוב לדעת מהי הצלחה עבורי.

ה"מפתח", כמו שאני רואה זאת, הוא לשחרר את התפישות המקובלות לגבי "הצלחה" ולשאול את עצמי: מה ההצלחה שאני רוצה להשיג? לדמיין איך החיים שלי ייראו כשאצליח ואיך אני ארגיש אז.

אם אני ארדוף אחרי משהו שאחר הגדיר כהצלחה, אבל הדבר לא ימלא אותי בהתלהבות, לא יגרום לי שמחה ולא ייצור חיים שאני רוצה לחיות, מה הטעם?

 

מה מניע אותך לעסוק בכמה תחומים שונים? 
 

כי יש כמה תחומים שמעניינים אותי, כמובן :) יש סיבה אחרת?


האם את אמיצה?
 

משתפרת בזה.
אחרי שנים שהאמנתי שאני פחדנית, הבנתי שזו טעות להגדיר את עצמי לפי לפחדים שלי. השאלה היותר רלוונטית היא האם אני מאפשרת לפחד לנהל אותי ו"להחליט עלי", או שאני מסוגלת להחליט ולפעול למרות הפחד.

כתבתי לפני שנה, לקראת הרילוקיישן, פוסט בדיוק בנושא הזה ("למי קראת אמיצה? על פחד, אומץ, ומה שמחבר ביניהם"). כתבתי שם ש"אומץ הוא לא היעדר פחד, אלא הנכונות להתמודד איתו".
במבחן ההתמודדות, נראה לי שאני עוברת יפה.

לפני כמה ימים עשיתי פארק חבלים קשה עם שני הבנים הגדולים שלי. אני סובלת מפחד גבהים רציני ולא היה כיף, במובן הקלאסי של המילה. אבל, הידיעה שניצחתי את הפחד היא פרייסלס ולא הייתי מוותרת על זה.

 

מהו אושר מבחינתך? מה מסב לך אושר?
 

אושר הוא בעיני היכולת למצוא הנאה בכמה שיותר דברים ולהתמקד ביש ולא באין.

בגדול, בממוצע, אני אדם מאושר. אבל זה לא אומר שהאושר שלי הוא סטאטי, שכל היום האפי האפי ג'וי ג'וי ושאין מצבים שבהם לא "פאן לי".

לתפישתי, אנחנו צריכים נקודת ייחוס כדי להעריך דברים. יותר קל לשים לב יותר להנאות כשמה שהפריע להן הסתיים ויותר קל לשים לב ל"יש" כשקודם לא היה לנו.

אושר מבחינתי יכול להיות יום סתלבט עם ספר, כשאני אמורה לעבוד, והוא גם יכול להיות הסיפוק שבלסיים מטלה מעיקה.

הוא יכול להיות רגעי קסם עם הילדים וגם הרגע הזה שהם הולכים סוף סוף לישון.
אם הייתי פנויה לקרוא כל יום כל היום, תוך כמה זמן ההנאה היתה מתאדה. ואחרי שבוע שהילדים היו בסאמר קאמפ הגעגועים היו יותר מידי והשקט לא שימח אותי יותר.

האיזון שבין לחכות לזה לבין לקבל את זה, מחולל את האושר.
 

חמישה טיפים מתחומי העשיה שלך שעשויים לשפר את תחושת האושר?

1. בדיוק כמו עם הצלחה – חשוב לדעת מה גורם (או יגרום) לי אושר ואיך אושר מרגיש.
אם לא נדע, לא בטוח שנשים לב כשזה קורה לנו...

 

2. להגדיר מטרות שהשגתן תלויה בנו ונמצאת בהישג ידינו.
התחושה שלאדם אין השפעה על מצבו ועל התוצאות שלו היא ההיפך מאושר.

ואם כבר עוסקים במטרות - הוכח מדעית שהשגת מטרה גורמת לתחושת אושר.
כדאי לפרק מטרה גדולה לשורת משימות קטנות שקל לעמוד בהן ולהרוויח הרבה רגעי אושר בדרך ליעד (וגם להגיע אליו יותר מהר).

 

3. לפנטז. כן, אני לגמרי רצינית.
מאז שהוענקו כל מיני כותרות מכובדות (חזון / ויזואליזציה / דמיון מודרך וכו') לפעולה הפשוטה והטבעית הזאת, יש כאלה שפיתחו חרדת ביצוע ונמנעים ממנה.

לדמיין באופן מודע את החלומות שלנו מתגשמים גם מעלה את רמת האושר וגם מייצר מודלים מנטליים שעוזרים לנו להגשים. לגמרי win win.

 

4. מידי פעם, לבחור בכוונה במשהו שמעלה התנגדות פנימית משמעותית.
למשל: לענות על שאלה שגורמת אי נוחות, או לעשות משהו מפחיד, או מביך, או לעבוד עם מישהו שמאתגר את הסבלנות, או שמעביר ביקורת כל הזמן.

מאוד קל להפנות לאתגרים האלה את הגב, להגיד "אני לא רוצה ולא חייבת" וללכת.
אבל אם ניקח על עצמנו את האתגר, ונבחר בו, במודע, נרוויח שיעור חשוב על עצמנו שלא יכולנו ללמוד בדרך הקלה. נשמע לא כיף? זה כיף גדול להיות אחרי...
נסו ותודו לי בהזדמנות ☺

5. לבחור את הלקוחות שלנו.
בעיני, הפריבילגיה הכי גדולה שיש לנו כעצמאיות, היא היכולת להחליט עם מי לעבוד ועם מי לא. לסרב לפניה שלא לגמרי מתאימה לנו, או לפטר לקוח מעיק, אולי לא יגרום אושר באותו הרגע, אבל יחסוך הרבה רגעים מאוד לא מאושרים בהמשך... תבחרו את הלקוחות המדויקים לכם.

 

ועוד משהו, נשמע כל כך טריוויאלי שמיותר לכתוב את זה בכלל, אבל כל כך רלוונטי שאולי זה צריך להיות הסעיף הראשון:

לקחת הפסקות, לנוח בסופ"ש, לצאת לחופשה של שבוע שלם. עומס ועייפות מפריעים לאושר בכל כך הרבה דרכים שונות ופוגעים בתפקודים מנטאליים, רגשיים ופיזיים. קשה להיות מאושר כשאתה בקריסה...

 

תודה, 

שלומית

 

את שלומית אפשר למצוא בבלוג "אה! השראה מעשית" (כאן), ובעמוד הפייסבוק שלה (כאן). 
 

 

 

Please reload

מעודכנת, תמיד!

רוצות לקבל עדכונים לדוא"ל?

הי :) שמי אושרה פחימה-שמש ואני מולטיפוטנציאליסטית!

מה זה אומר?

זה אומר שיש לי מיליון וחמש תחומי עניין ואני לא מהססת לבדוק ולגלות דברים חדשים :) אני מעצבת זהות חזותית, עוסקת בגרפיקה, מתמחה במיתוג; עסקי וגם אישי, מרצה, כותבת המון ותמיד חורשת רעיונות ומחפשת את הפרויקט הבא שלי.

בת 37, גרה בבנימינה, נשואה לעמרי. אופטימית נצחית, מילניאלית גאה, סקרנית מטבעי, גיקית מגניבה שאוהבת לטרוף את העולם עם סכין, מזלג ונימוסי שולחן.

אושר והגשמה מעסיקים אותי בכל יום. אני מאמינה שאושר הוא לא מקרי, אנחנו מעצבים את המציאות שלנו! החלטתי לצאת למסע בעקבות האושר; לחקור אותו, להכנס בו, לבחון אותו ולספר לכם כאן על המיתוסים שנופצו, על התהליך ועל התובנות.

שמחה להכיר אתכם :)

רוצה לשתות איתי קפה בכל בוקר?

הצטרפי לקהילת הפייסבוק שלי :)

מאי 2019

בודקת מה מניע אותנו לפעולה

Please reload

Please reload