• Facebook - Grey Circle
  • Pinterest - Grey Circle
  • Instagram - Grey Circle

7 דברים שלמדתי בזכות הבלוג

יום הולדת לבלוג הוא תירוץ נפלא לפוסט רטרו-ספקטיבי, כזה שמהלל את קיום הקסם הזה בעולם שלנו; הבלוג הזה, המתנה הזו שקיבלתי לפני שנתיים, שמתחיל ברגעים אלו את השנה השלישית שלו, וזה מרגש ממש.

 

מה למדתי בזכות הבלוג לאורך השנים?
החלטתי לפרוט זאת כאן בשבע נקודות.

 

 

 

שבע דברים שלמדתי בזכות הבלוג:

 

1. למדתי להשתמש בגוף ככלי לקבלת החלטות.

 

האינטואיציה היא רק חלק ממערכת שלמה שעוזרת לנו להבין מה נכון או פחות נכון עבורנו.
הראש, הלב, הבטן וכל מה שביניהם, תפקידם לקרב אותנו אל המסע הנכון עבורנו.

 

בזכות הבלוג למדתי איך להבדיל בין התרגשות לפחד (ובאיזה מקום בגוף הם נמצאים), למדתי איך נשמעת האינטואיציה ומה קורה כשמקשיבים לה, אפילו אם זה לעתים בניגוד לרציונל.

 

הכל התחיל ממש לפני שנה, בפוסט אחד שנמצא כאן.

 

2. לא חייבים קנבס או דף כדי לחוות יצירתיות.

 

החיים עצמם הם קנבס, ואנחנו; לנו היכולת לקחת את תפקיד האמן, ולעצב במו ידינו את המציאות שלנו.

 

יש חיבור עצום בין עיצוב; שזה תחום העשייה שלי, לבין עיצוב-חיים או למעשה, תחושת האושר והסיפוק שלנו.

 

בשנה שעברה בחנתי בקפידה את המינימליזם.
לא מפתיע, זה סגנון שאני באופן אישי מתחברת אליו,
קל לי ליישם את הגישה הזו בחיים האמיתיים.

 

אבל העניין הוא שזה לא *רק* מינימליזם.

אפשר לקחת את זה רחוק!

 

אפשר לקחת עקרונות מהקוביזם, דקונסטרוקציה ואפילו אר-נובו.
כל גישה שכזו, כל פילוסופיה אמנותית או תיאוריה מסקרנת יכולה להפוך לדרך חיים.

 

השנה, אני מתכוונת לבחון אפילו יותר לעומק את הקשר בין עיצוב לעיצוב-חיים, בין יצירתיות לשפע, בין לתת לעצמנו דרור לבין להציב לעצמנו גבולות.

 

3. אינסטגרם

 

הבלוג הוא למעשה מה שדחף אותי להכיר יותר לעומק את אינסטגרם.
למעשה, בלי לשים לב, עמוד האינסטגרם שלי הפך לפלטפורמה של הבלוג.

 

בזכות ניסויי האושר פיתחתי שפה חזותית שמזוהה עם הבלוג, למדתי להשתמש באינסטגרם לא רק כמצע "שיווקי" אלא כמצע שבו ניסויי האושר קמים לתחייה ומקבלים ביטוי ויזואלי. עדות לתהליך.

 

השנה עמוד האינסטגרם שלי מקבל באופן רשמי את הטייטל "של הבלוג",
הרבה ניסויי אושר יקבלו ביטוי ויזואלי בפלטפורמה הנהדרת הזו.

 

שווה לעקוב כאן,
ולקרוא על ניסויי האושר שבהם השתמשתי באינסטגרם כאן, כאן ו- כאן.

 

4. לפעמים היישום קורה הרבה אחרי

 

במאי בחנתי היררכיה וסדרי עדיפויות. בדקתי מה הם תחומי החיים שחשובים לי, הענקתי לכל תחום צבע, בדקתי כמה שעות אני משקיעה בפועל מול כמה שעות אני רוצה להשקיע *באמת* (ונדהמתי לגלות שהאנרגיה מתבזבזת במקומות הלא נכונים) והייתי נכונה לבצע שינוי.
 

בפועל, הטמעת השינוי לקחה הרבה יותר משבוע של ניסוי אושר.

זו עבודה שרק עכשיו מגיעה לסיום וזוכה לעדנה מחודשת בניסוי האושר של ינואר, ממש עכשיו,
אחרי תובנות רבות שהתווספו בזמן תירגול יומיומי של השיטה, שבחנו את הנושא בפרספקטיבה של זמן.

 

לכן, השנה אני מתכננת לחזור לנושאים ישנים, לתת input חדש ממקום קצת יותר מפוכח ועם התובנות שהתווספו בראי הזמן.

 

5. יעדים הם גמישים

 

כשאנחנו ניגשות למטרה, קל לנו לראות את הגשמתה בשחור ולבן.
או שהצלחנו או שנכשלנו.

 

בזכות הבלוג, גיליתי השנה שאם מציבים טווח במקום יעד,
אם מגדירים לעצמנו מגוון תוצאות רצויות ולא רק אחת,

קל לנו יותר לעמוד ביעדים, הלחץ יורד, ותחושת ההצלחה גבוהה יותר.

 

כך, ניסוי האושר של המיראקל מורנינג הפך מ- "ש*ט! לא הצלחתי להתעורר ב- 5:05!" ל- "הצלחתי לעמוד ביעד של להתעורר בין 5:05 ל- 5:23! הידד!"

 

6. גבולות מקנים לנו חופש

 

גבולות הם חשובים. וזה מצחיק, כי פעם שנאתי את המילה הזו. זו היתה המילה השנואה עליי בשפה העברית. אבל השנה, בזכות הבלוג, למדתי שהמילה הזו, "גבול", היא קיימת לטובתי.

 

כשתירגלתי נוכחות גיליתי שהרשת החברתית מטעה אותנו וגורמת לנו לחשוב שעבודה היא פנאי והפנאי הוא עבודה ורגע - אני בפייסבוק מעלה פוסט! ורק רגע, עוד שניה אני מסיימת להגיב כאן בקבוצה! ורגע, כשאני מגיבה כאן, האם אני עובדת? האם זה הזמן הפנוי שלי? ו- הופ! אנחנו לא נוכחות. לא בעבודה ולא בפנאי.

 

ואז הגדרתי גבול.
בהתחלה הוא היה מלאכותי ומאולץ. היום הוא ברור כשמש, ומאפשר לי להיות הכי נוכחת בעבודה, והכי נוכחת בפנאי, ואפילו ברגעים שהשטח אפור ביניהם - אני יודעת לאיזו מטרה התכנסתי ומרגישה שאני מנהלת את הזמן ולא מגיבה לו. וזה בזכות הבלוג.

 

שאפו, בלוג! תראה לאיזה תובנות אתה מביא אותי!

 

7. יצירתיות היא שריר

 

הרבה ניסויי אושר מוקדשים לחקר היצירתיות בבלוג שלי. מה מניע אותה? מה מחזק אותה?
זה נושא שמעסיק אותי. בחיים האישיים והמקצועיים כאחד.

 

השנה, בזכות הבלוג גיליתי שיצירתיות היא דבר שמתרגלים.

זו לא "חוזקה" שאפשר לקחת כמובן מאליו. זו גם לא איזו "מוזה" שנוחתת עלינו כרעם ביום בהיר.

 

זו משימה ככל המשימות. זו החלטה שיש בידינו את האחריות לבצע.

 

כשמתרגלים יצירתיות חיים חיים יצירתיים.
פשוטו כמשמעו.

 

השנה אשתמש בבלוג כפלטפורמה שמאפשרת למצוא עוד דרכים להתמיד בה.

תודה לך בלוג מקסים.

מאחלת לך שנה שלישית קסומה.

שתזכה להאיר חיים של אנשים,
שתעורר השראה וגלים והדים,
שבזכותך יגיעו רגעי "יוריקה" רבים.

עד 120, בלוג אהוב שלי.

 

 

 

 

 

Please reload

מעודכנת, תמיד!

רוצות לקבל עדכונים לדוא"ל?

הי :) שמי אושרה פחימה-שמש ואני מולטיפוטנציאליסטית!

מה זה אומר?

זה אומר שיש לי מיליון וחמש תחומי עניין ואני לא מהססת לבדוק ולגלות דברים חדשים :) אני מעצבת זהות חזותית, עוסקת בגרפיקה, מתמחה במיתוג; עסקי וגם אישי, מרצה, כותבת המון ותמיד חורשת רעיונות ומחפשת את הפרויקט הבא שלי.

בת 37, גרה בבנימינה, נשואה לעמרי. אופטימית נצחית, מילניאלית גאה, סקרנית מטבעי, גיקית מגניבה שאוהבת לטרוף את העולם עם סכין, מזלג ונימוסי שולחן.

אושר והגשמה מעסיקים אותי בכל יום. אני מאמינה שאושר הוא לא מקרי, אנחנו מעצבים את המציאות שלנו! החלטתי לצאת למסע בעקבות האושר; לחקור אותו, להכנס בו, לבחון אותו ולספר לכם כאן על המיתוסים שנופצו, על התהליך ועל התובנות.

שמחה להכיר אתכם :)

רוצה לשתות איתי קפה בכל בוקר?

הצטרפי לקהילת הפייסבוק שלי :)

מאי 2019

בודקת מה מניע אותנו לפעולה

Please reload

Please reload